יעל ולצר

על חוויותיי כאשת איש מוסד לשעבר

המוסד לתפקידים מיוחדים מהלך קסם, מסיבות רבות מוצדקות, בעיקר בזכות המסתורין שעוטף את אנשיו ופעולותיו – על רובם הגדול איננו יודעים ולא נדע, ובזכות העובדה, שאלו עושים ימים ולילות למען המשך קיומה וביטחונה של מדינת ישראל.

במשך כ-15 שנים הייתי נשואה לג. (להלן לא שמו האמיתי), ששימש בתפקיד בכיר במוסד. בחורה צעירה, אמא, מורה, בת, חברה, אחות, שבאחת משתנים חייה, בהתחלה בלי להבין עד כמה. 

בשנים 1994-1998 ובין 2000-2001 היינו בשליחות ממלכתית בחו"ל. ב-2001 ביקשתי לחזור לארץ ולהיפרד מבעלי.

התקופה הזו בחיי מכילה בתוכה פרקים וסיפורים שונים, שיצרו חוויות והובילו למסקנות ייחודיות ל"תפקיד" הזה: אשת איש מוסד, "אשתו של", שגם היא בתקופות מסוימות חיה חיים כפולים. 

אמנם בשנים האחרונות נפתח צוהר למוסד, שפעם היה ארגון חסוי וחסום לחלוטין. 

בעשור האחרון החלו לחשוף בתקשורת, בשל הקידמה הטכנולוגית והרשתות החברתיות, את פניהם של ראשי המוסד ושל בכירים, לאחר שאלו סיימו את תפקידיהם בארגון. 

ספרים נכתבים על מבצעים שונים, סדרות טלוויזיה מעלות על נס (ובצדק) את פועלם של אנשי המוסד, בעיקר של אנשי המבצעים. 

אין בהרצאה משום חשיפת סודות מדינה, גם לא חשיפת שמות של אנשים כאלו ואחרים, שאסור להזכירם, ולא התייחסות לנקודת המבט הגברית.

ההרצאה ממוקדת בחשיפה וחשיבה על מקום האישה בחיי עובדי הארגון, בהסתמך על חוויות אישיות, שמשקפות את חיי "הנשים של", שרובן נושאות איתן את ה"משא" עד היום.

ההרצאה לא מגיעה ממקום של "אכלו לי, שתו לי", אלא ממקום של: גם לי יש חלק בזה. הגיע הזמן שתדעו. 

ההרצאה תחל ב-2 דקות סרטון, שנעשה בקשת: "נשואות למוסד", בו אני משתתפת, ותמשיך באמצעות מצגת וסיפורים, וינתן מקום לשאלות ותשובות, על נושאים כמו: 

בדידות, לגדל ולחנך ילדים לבד, מה קורה לזוגיות, מה קורה עם ערך הנאמנות, ותנסה לענות על שאלות כמו 'למה בקרב קבוצה זו אחוזי הגירושין מוערכים בכ-70%', ולמה לא מכירים בתרומת "אשתו של" למערכת ולבעל.

חלק מההרצאה מבוסס על סיפורים, שמופיעים מדי שבוע, ביום שישי, בטור מיוחד: 

"אני והמוסד" בידיעות תקשורת. שם אני מזוהה כיעל בת מרים.

בסוף תישאל השאלה: 

אם הייתי יודעת את כל זה מראש – האם הייתי עדיין מסכימה לחיים אלו?