top of page
.png){kind=small}
"ליפול. לשרוד. ולנצח" - עת חרותי
בשעת בוקר מוקדמת של ערב יום כיפור, 1973, יוצא חייל המודיעין אפרים (זיגי) זינגר מהבסיס ברמת הגולן לבית הוריו בכפר סבא, אבל ברגע האחרון הוא משנה כיוון ומחליט לעשות את החג עם חברתו שושי, בבסיס שבו היא משרתת בצפת. שם מתרחשת תפנית נוספת בעלילה: זיגי מתבקש להחליף את אחד החיילים במוצב החרמון. 48 שעות אחר כך ימצא את עצמו בשבי הסורי.
שמונה חודשים יעברו עליו בכלא "אלמאזה" בדמשק, בתא אחד עם 28 שבויים, בתנאים קשים, תחת עינויים וחקירות, אבל הוא לא יאבד את התקווה והאמונה שהוא ישרוד, וישרוד טוב, ויחזור אליה.
סיפור של שבי ומלחמה ותקווה שמוכיח שאפשר לצמוח מהמקומות האפלים.
ד"ר זינגר ישתף אתכם בדרך שעשה ממרתפי הכלא בדמשק דרך מסדרונות הפוליטיקה הישראלית ועד לאולמות ולאצטדיוני הפאר של המשחקים האולימפיים
אודות
ד"ר אפרים (זיגי) זינגר נולד בשנת 54' בכפר-סבא להורים ניצולי שואה. בשנת 72' התגייס לחיל המודיעין.
שנה לאחר מכן, פרצה מלחמת יום הכיפורים ואפרים זינגר נתפס בשבי הסורי עד להשבתו לאחר 8 חודשים. כחלק מ"מסקנות השבי" והתובנות עימם הוא יצא, מילא תפקידים בכירים בשירות הציבורי, הפוליטי והספורט מתוך מחשבה ורצון להיות בין מקבלי ההחלטות
תגובות מההרצאה
מרצים שאולי יעניינו אותך
bottom of page